מהמזרח התיכון למערב אסיה - אסיה חוזרת להוביל, וסין היא לא כל הסיפור...

פאראח קאנאה, חוקר וסופר מרתק, מעניק הצצה לעתיד שיובל על ידי היבשת המאוכלסת ביותר בכדור הארץ - אסיה

לקראת צאת ספרו האחרון "העתיד האסייתי"

אנחנו גם נכללים במפה שהוא משרטט, ממש בקצה המערבי של היבשת שחוזרת למרכז הבמה, ואולי במיקום חשוב במיוחד

שווה ללמוד!

ייתכן שנשנה את זהותנו מהמזרח התיכון למערב אסיה?


4:00

היום חיה באסיה מרבית אוכלוסיית העולם, מעל 5 מיליארד בני אדם

זה יהיה המצב גם בעתיד!

5:50

הרבה כבר נכתב על אסיה בשנים האחרונות, אבל רוב מה שנכתב עליה נכתב על סין (ואולי קצת על יפן)

יש סיפור גדול יותר באסיה מאשר רק סין

6:40

אנחנו עסוקים המון בשאלה מי המדינה המובילה את העולם? מי במקום הראשון?

אבל למה צריך להיות רק אחד במקום הראשון?

7:20

בעידן הנוכחי כל איזור עולמי הוא משמעותי, אולי לא באותה המידה בדיוק אבל קשה לומר שיש מעצמה קולוניאלית אחת כפי שהיה נהוג להסתכל על הסדר העולמי במאות קודמות

בפוליטיקה העכשווית כבר אי אפשר לחשוב על אפשרות שתהיה מדינה אחת שתגדיר עבור אחרות מה מותר להן או אסור להן לעשות, מבחינת קשרי כלכלה וכדומה

9:00

המבנה העולמי היום הוא של ריבוי מובילים

בכל איזור המדינות מתקשרות זו עם זו ומחליטות מי יוביל

שני איזורים מעניינים במיוחד

דרום מזרח אסיה ומערב אסיה (מה שהיה קרוי עד כה המזרח התיכון)

הקשרים הללו יוצרים מערכות עם קשרי הגומלין ביניהן

בעבר אסיה הייתה מערכת של קשרים, דרך המשי למשל

לפני הקשרים הקולוניאליים עם אירופה והמערב

10:00

מול החוויה של המערב בעשרים השנים האחרונות מ-9.11 דרך המשבר הכלכלי ועד בחירת טראמפ והברקזיט

יש חוויה אחרת באסיה, חוויה של שגשוג ללא תקדים

11:37

כאמור, העלייה המהירה של סין אינה הסיפור הגדול כאן

שובה של אסיה כמערכת שלמה, היא הסיפור האמיתי כעת - הפניית תשומת הלב ורשתות הקשרים האסייתיות להתמקד באסיה עצמה

סין היא חלק חשוב ביצירת המערכת האסייתית מחדש אבל היאמ מהווה ציון דרך בסיפור ולא את סופו או שיאו

12:20

הסיפור של סין הוא חלק מגלי פיתוח באסיה שמתחילים דווקא עם ההתפחות הכלכלית של יפן בשנות השישים

אחרי יפן בא גל הפיתוח של "הנמרים האסיאתיים", שהם הונג קונג, דרום קוריאה, סינגפור וטיוואן בשנות השבעים והשמונים

ורק אחרי כן הגיע הגל של סין

והוא אינו האחרון בגלים הללו אלא רק אמצע הסיפור

מה שקורה עכשיו הוא שכל המדינות בגלים הללו יחדיו משקיעים בגל הבא של פיתוח וקידום כלכלי של מדינות אסיאתיות

14:30

12-13 המדינות של דרום ודרום מזרח אסיה יחדיו מתפתחות בקצב שידביק את הכוח הכלכלי של סין תוך עשור

18:00

חשוב לראות איך טורקיה ורוסיה שפעם חיזרו אחר אירופה והשקיעו במערב פונות כעת להשקעה ולהתמקדות באסיה מאשר במערב

21:50

מפת הקשרים הפנימיים בין מדינות אסיה מראה איך אסיה מפנה פניה פנימה ומחברת את חלקיה השונים בתמיכה בגל חדש של פיתוח

28:20

המרכז הגלובלי של הכלכלה העולמית הוא כבר היום באסיה ובקשרים שלה עם אירופה בעיקר

המדינות האסיאתיות מתחילות לסחור יותר זו עם זו ואירופה נכנסת להשקעה ולחיבורים שלא היו קודם

במלחמות הסחר יש יותר משני שחקנים (ארה"ב וסין) אלא הרבה יותר לפחות 6-7 שחקנים וכולם מנצלים הזדמנויות

32:00

המעבר מייצור לשירותים, עירוניות ודיגיטציה

מדינות אסיה לא עוברות את המהלך הרגיל של מעבר מייצור זול למתן שירותים ואוטומציה אלא הן קופצות מעל השלבים של הפיכתן למוקד ייצור זול ורק אחר כך מעבר למעמד בינוני צרכני גדול ולאוטומציה שמעבירה את כוח העבודה לשירותים

דרך ההשקעה של סין בתשתיות - רכבות ונמלים החיבורים של המדינות האסיאתיות הופכת להיות מורכבת ומתוחכמת

ולא דווקא בשליטה סינית אלא במשא ומתן מתוחכם וסרבנות של מדינות כלפי הרצון של סין

הסיפור של ההתפחות הכלכלית והחזרה של אסיה למרכז הבמה הוא לא לינארי



כידוע לכם אני מנסה לקדם חשיבה לא לינארית על קבלת החלטות נכונות דרך מציאת שני משתנים לא ידועים ולא נשלטים ושימוש בהם לקבלת החלטה נכונה

במקרה של אסיה וסין ומתוך השיחה הזו, הייתי מציע את שני המשתנים הבאים -

1. איך המערב ישתלב במערכת האסייתית העולה?

2. כיצד ישפיעו יחסי הגומלין בתוך המערכת האסייתית עצמה על מעמדה של סין בעולם?